יום שלישי, 19 באוגוסט 2014

תאונת עבודה - עובד איבד אצבעותיו

שלוש מאצבעותיו של עובד חנות דגים נכרתו בעבודה בעמדת ניקוי דגים, האם מדובר בתאונת עבודה או שמא מדובר באשם תורם מצד העובד עצמו.


סוגיה כואבת זו הועמדה החודש לפתחו של בית הדין לענייני עבודה בדרום הארץ אשר במהלכה נאלץ בית הדין להכריע בסוגיה מורכבת אודות צעיר אשר הועסק באחת החנויות לממכר דגים בדרום במשך חודשים ספורים. באותה עת, עיקר עבודתו של הנפגע שתר אחר עורך דין תאונות עבודה הייתה ניקוי ואריזת דגים קפואים אך יום שישי הן בשל לחץ וכאשר עובד אחר החסיר את המשמרת, איתרע מזלו של הצעיר ובמהלך שיגרתי לניקוי דגים בעזרת מסור חשמלי איבד שלוש מאצבעותיו. בשל עוצמת הפגיעה הובהל הנפגע מידית באמצעות אמבולנס לבית החולים סורוקה בבאר שבע שם אושפז תקופה  ארוכה כאשר במהלכה עבר  שני ניתוחים לכריתת האצבעות בשל נמק שהתפתח וניתוח נוסף לשחזור האצבעות ומאז נמצא בהליך שיקומי ארוך.


הנפגע פתח בכתב תביעתו וטען לרשלנות מצד המעסיק שכן יום הפציעה (יום שישי) היה היום העמוס ביותר בחנות.  אך כל בקשותיו של הנפגע כלפי המעסיק להביא עובד נוסף נפלו על אוזניים ערלות שכן המעסיק המשיך להאיץ הנפגע לעבוד מהר יותר עם המסור החשמלי, פעולה אשר הובילה בסופו של יום לפציעת חמורה של העובד וכריתת אצבעותיו.


הנפגע הוסיף באמצעות כתב התביעה כי בשל הפגיעה החמורה הפך מוגבל מאוד באורחות חייו שכן, הוא סובל מכאבים והגבלה חמורה בכושר תנועה. נוסף הוסיף הנפגע כי מגיל צעיר נאלץ לעזוב את ביתו וזאת כדי לתמוך כלכלית בבני משפחתו על כן, נבצר ממנו היכולת לרכוש תואר אקדמאי מה שמחמיר את מצבו להשתכר שכן, בשל עוצמת הפגיעה לא יוכל לשקם לחלוטין את יכולתו הפיזית ועיסוקו בעבודות כפיים.


מנגד טען המעסיק כי במהלך הכשרתו של העובד עשה ככל שביכולתו למנוע כל פגיעה בו על כן, הכשיר את העובד בעצמו בכל הקשור להדרכת בטיחות וסיפק לו ציוד מגן הכולל כפפות מתכת אשר ביום הפציעה העובד לא עשה בהם שימוש.


בית המשפט בבואו להכריע בין עמדות הצדדים העדיף את עמדת הנפגע על פני עמדת המעסיק בבואו לנמק את הכרעתו נימק בית המשפט כי המעסיק לא סיפק את מלוא אמצעי הבטיחות הנדרשים, ולא מינה ממונה בטיחות בעסק למרות שהסיכון בעבודה היה רב ובכך מנע מהמועסק ידע מעשי בעניין דרכי התגוננות, עוד הוסיף השופט כי עצם האצת המעסיק בנפגע מבלי לאפשר לו מנוחה נדרשת או עובד נוסף אשר יכל לחלוק עימו את העבודה הפך לגורם מכריע בפציעתו של הנפגע, על כן בחר בית המשפט לאמץ את חוות הדעת שהוגשה מטעם הנפגע לפיו הוא סובל מנכות של 30% והכריע כי המעסיק יפצע את הנפגע בשיעור של 550,000 ₪ אשר מרכיב הפיצוי כלל הוצאות עבור כאב וסבל של הנפגע, פיצוי בגין נכות ופיצוי עבור אובדן כושר ההשתכרות של הנפגע. כותב המאמר הוא עורך דין תאונות עבודה.



תאונת עבודה - עובד איבד אצבעותיו

יום שבת, 16 באוגוסט 2014

טיפים להתגוננות מפני רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בלידה

לאורך כל תקופת ההיריון נשים הרות נזהרות הקפדה יתרה בכל הקשור לבריאותם ולמען בריאותו של העובר. אבל דווקא התקופה הזו מלאה בחששות, מתחים ולחצים. כל אישה אמורה לעבור סדרה ארוכה של בדיקות. ככל שגילה מבוגר יותר והרקע הגנטי שלה או של בן זוגה סבוך יותר, כך גדל היקף הבדיקות שהיא צריכה לעבור. הימים סביב הבדיקות הרפואיות, והציפייה להגעתן של התוצאות, משאירות נשים רבות במתח רב.


נושא רשלנות הרפואית בלידה עולה כותרות לבקרים לסדר היום שכן הטכנולוגיה הרפואית מתקדמת וכבר בשלב מוקדם ניתן לאתר עוברים עם תסמונות ובעיות ולהשאיר בפני האישה ההרה את הבחירה אם להמשיך את ההיריון או לא. בחלק מהמקרים הבחירה להפיל את העובר חוסכת סבל מיותר הן לעובר והן להוריו. אך מה קורה במצב של רשלנות רפואית בביצוע בדיקות אלו? עו"ד רועי סגל מומחה בתחום רשלנות רפואית בלידה, מייעץ לנשים בהריון כיצד יוכלו להימנע מרשלנות רפואית.


רשלנות רפואית בלידה וסקירת מערכות

יולדת הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד שירותי בריאות כללית על כך שבדיקת סקירת מערכות אשר הייתה אמורה להתבצע במשך 20 דקות לפחות, התבצעה בשטחיות ובזריזות במחצית מהזמן, ובכך נמנעה האפשרות של התמקדות בפניו של העובר וגילוי התסמונת הנדירה "הלמן שטרייף". תסמונת זו מלווה בהשלכות קשות כגון קושי התפתחותי, פיגור שכלי, קשיים מוטורים ואורך חיים קצר. גילויה בזמן יכול היה להביא לסיום ההיריון או להמלצה לסיומו.

בית המשפט סבר כי במהלך ביצוע הבדיקה, ניתן היה לאתר את המומים. שירותי בריאות כללית לא הצליחו להוכיח כי ביצעו את הבדיקות המקדמיות כדי לשלול חשד לבעיה גנטית, ולא שמו לב לנורות האדומות שדלקו ומהווים אינדיקציה חמורה כגון מבנה אף קצר במיוחד, עורף רחב ומצג בולט שכן תסמינים אלו מעידים בצורה מובהקת על פגם גנטי בעובר.


כמו כן, בית המשפט האמין לגרסת היולדת, אשר לטענתה, אילו הייתה מקבלת אינפורמציה אמיתית אודות מצב העובר בזמן אמת, הייתה מבקשת לבצע סקירת מערכות מורחבת. תפקידה של סקירה זו להתעמק בפגמים של העובר, וככל הנראה הייתה מובילה לקבלת ההחלטה של הפסקת הריון. התובעת זכתה במשפט וסך הפיצויים שנפסקו לטובתה היו בסך כ 1.500.000 ₪.


כל מה שיכול להתפספס

בשנים האחרונות דווחו מספר מקרים בהם נשים יולדות מצאו את מותן כתוצאה מהסתבכות בלידה.

אולם, רשלנות רפואית בלידה עלולה לגרום גם לנזקי גוף שונים לאישה ההרה כמו: פגיעה באיברי המין והרוויה, באגן הירכיים בשלפוחית השתן, נזק ללב, פגיעה בתפקוד הכליות, בעיות גב, זיהום ועוד. סיבוכים שונים במהלך לידה עלולים לגרום לכריתת הרחם או לגרום לשיתוק. במקרים קיצונים, לידה עלול להסתיים במות היולדת.

ניהול מעקב רשלני אחר התפתחות העובר בזמן ההיריון, עלולות להביא לבעיות שונות כמו התפתחות פיגור שכלי אצל העובר במהלך תקופת ההיריון של אמו. בין הגורמים להתפתחות פיגור שכלי הם: חוסר חמצן בדם של האם במהלך ההיריון, ובעקבות כך התפתחות מצוקה עוברית חמורה אצל העובר, מחלות שונות של האם במהלך ההיריון, כמו אדמת או דלקת קרום המוח, אשר אפשר היה למנוע אותן ע"י חיסון מקדים, סיבוכים וקשרים בחבל הטבור או התנתקותו מהשליה, וכן פגמים ובעיות מולדות במוח של העובר, אשר לא אותרו במועד, וגרמו להתפתחות איטית ולא תקינה של המח. השלכות אפשריות נוספות על היילוד אשר יכולים להתרחש כתוצאה מרשלנות רפואית הן: תסמונת דאון שלא אותרה בבדיקת מי שפיר, ותסמונת הX השביר שניתן לאתר אותה בבדיקת סקר גנטית.


טיפים להתגוננות מפני רשלנות רפואית בלידה

עו"ד רועי סגל מונה טיפים שיסייעו לכן להתגונן או להקטין את מקרי הרשלנות הרפואית בלידה

• בחרי רופא נשים שיש לו המלצות, שימי לב כי הוא אכן מחזיק בתעודת התמחות ברפואת נשים.

• הריצי במנועי חיפוש כגון גוגל את שמו של רופא הנשים המועדף עליך. חשוב מאוד לוודא כי בתוצאות החיפוש אין מידע לפיו הרופא המופיע בפסקי דין של רשלנות רפואית נקבע כרשלן.

• שתפי את רופא הנשים, אצלו את נמצאת במעקב בכל חשש, עבר היסטורי, בעיות רפואיות וגנטיות

• הקפידי להיות ערה לכל בדיקות ההיריון הקיימות, ישנן בדיקות סל שניתנות במסגרת קופת חולים וישנן בדיקות נוספות אחרות, פרטיות ובתשלום.

• הגיעי לכל הביקורים ככל שנקבעים לך במועדם, ואל תמעיטי בחשיבותן.

• פני לרופא נשים בכל בעיה שצצה במהלך ההיריון ובמידת הצורך גשי לבית החולים, תמיד עדיף לבצע בדיקה מאשר לא לבצע ולהיתקל בבעיה אשר יכלה להיפתר בדיעבד.

• בכל מקרה של בעיות חרדות, לחצים, בעיות זוגיות וכו" יש להיוועץ עם אדם מומחה לפתרון בעיות שכן לחצים נפשיים במהלך ההיריון יכולים להזיק הן ליולדת ואף לעובר עצמו.

• במקרה של סיכון במהלך הריון וודאי כי את נשארת להשגחה בהתאם להמלצת הצוות הרפואי, חשוב שתדעי כי השגחה צמודה בבית חולים בזמן הריון בסיכון בעלת סיכויים רבים יותר להצלחה שכן לצוות הרפואי עומד הידע, הניסיון והמכשור הרפואי אשר אינו מצוי בביתנו.

• במהלך ההיריון חשוב להימנע מצילומים אשר מותירים קרינה כגון בדיקת הדמיה C.T או רנטגן, צילומי שיניים וכו" שכן הם עלולים להסב נזק לעובר.

• וודאי כי הצוות הרפואי עורך תרשומת לגבי הטיפול הרפואי והתרופות שניתנות לך, תיעוד ברשומות הוא חובה בהתאם לחוק זכויות החולה ויכול להציל חיים כאשר הצוות הרפואי מתחלף.

• הכי חשוב: היי קשובה למתרחש סביבך. שכן לא תמיד הצוות הרפואי מנטר בעיות בהצלחה, רופא נתן לך תשובה שלא עולה לרוחך? אחות הודיעה לך שהרופא יגיע לבדוק אותך רק מחר? דעי לעמוד על שלך, שכן מחר עלול לעיתים להיות מאוחר מידי



טיפים להתגוננות מפני רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בלידה פירושה מתן שירות רפואי תוך חריגה מהסטנדרט המקובל. פקודת הנזיקין (סעיף 35) קובע בעניין רשלנות כיצד היה נוהג אדם סביר ונבון במהלך הנסיבות, באילו אמצעי זהירות חובה לנקוט ומהו הנזק שנגרם לניזוק בשל מעשה העוולה. (סעיף 36) לפקודת הנזיקין קובע כי הסעיף הקודם (סעיף 35) הופך לחובה כל עת שאדם סביר יכל לצפות את התרחשות אותן נסיבות. שילוב של סעיפים 35 ו36 לפקודת הנזיקין מרכיב את יסודותיה של עוולת רשלנות רפואית בלידה. הפסיקה ערה לעובדה כי תהליך הלידה טומן בחובו סיכונים טבעיים על כן, ממלאים שופטי המערכת המשפטית תפקיד פעיל במציאת הבדלים בין פגיעות טבעיות הרות אסון ובין אחרות הנחשבות בגדר רשלנות רפואית בלידה.


התנאים שהתגבשו להוכחת רשלנות רפואית בלידה


חובת זהירות – המזיק חב חובת בזהירות מושגית כקבוע בסעיף 36 לפקודת הנזיקין כאשר סעיף 36 מפרש את החובה בהתאם לנסיבות אותם האדם הסביר יכל היה לצפות, הפסיקה הגדירה את חובת זהירות המושגית כחובה הנרכשת מעצם ההתקשרות הנוצרת בין הצדדים לדוג" ביחסי רופא ומטופל נרקמת חובת זהירות. חובת זהירות קונקרטית מגדירה את חובת הזהירות בהתאם ליכולתו של המזיק לצפות את הנזק כאשר המבחן הוא בהתאם לאדם הסביר, בפסיקת בתי המשפט בעניין חובת זהירות קונקרטית תפקיד ביהמ"ש לבצע אבחנה בין סיכון שניתן היה לצפות מחד ורואים בו חומרת סיכון יתירה המצריכה נקיטה בצעדי זהירות ובין אם לאו.

הפרת חובת זהירות- בית המשפט מגדיר מהו האדם הסביר ובכך מבחין אם אדם ביצע מעשה באופן רשלני או פעל כאדם הסביר כאשר הנסיבות משתנות מעת לעת בהתאם לנסיבות המקרה על כן, נסיבות שונות עלולות לגרום להתנהגויות ותוצאות שונות.

קיום קשר סיבתי – הכלל מורה כי כאשר המזיק גרם נזק לניזוק תחול אחראיות לנזק וללא המזיק לניזוק לא היה נגרם נזק.

הקטנת הנזק סעיפים 68 ו 69 פקודת הנזיקין מבהירים מה תרומתו של ניזוק אשר אשם במקצתו של הנזק. אשם תורם אינו יכול לעמוד כעילה עצמאית בנזיקין אלא משמש טענת הגנה שבעניינה נקבע כי במצב בו מתקיים הנ"ל לא תכשל התביעה אלא יוקטן גובה הפיצוי לו חב המזיק מן הסכום הכולל בו חב המזיק אלמלא האשם התורם. דוקטרינת האשם התורם איננה למעשה מהווה הגנה למזיק אלא יוצקת תוכן לגובה הפיצוי בהתאם למידת האשם התואם.

רופא הסביר סוגיות רפואיות ככל שנוגעות בנושא רשלנות רפואית בלידה נבחנות בהתאם למבחן הרופא הסביר, בהתאם לטכנולוגיה הרפואית שהייתה קיימת באותה עת ובהתאם למידת הזהירות בה נקט הרופא. כדי שרופא ינהג כרופא סביר החלטות ככל שהוא מקבל צריכות להתבסס על ידע עדכני, ניסיון ונורמות המקובלות ונתפסות בעולם הרפואה. רופא אינו יכול לצאת חובתו כאשר נוקט רק בהתאם לממצאים המובאים לפניו אלא עליו לחקור ולהעמיק בהיסטוריה הרפואית של היולדת, לחקור בעניין סביבת פועלה ולקבל החלטה מושכלת בעניין הטיפול המוצע ובמידת הצורך לקבל להיעזר או להפנות היולדת למומחים נוספים. ככל שלא עשה כן וקיבל הרופא החלטה שאיננה משקפת נכונה מצבה הרפואי של היולדת או של העובר ניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית בגין מתן טיפול החורג מהסטנדרט המקובל.

הפרקטיקה המקובלת בית המשפט מגדיר מעת לעת את הסטנדרטים המקובלים בעולם הרפואה בהתאם להלך הרוח, מידת הזהירות, ניסיון קודם והחידושים הטכנולוגים של אותה תקופה, על כן בית המשפט מגדיר את רף הציפיות בהתאם לצפייה מרופא סביר וכדי להגדיר זאת בית המשפט נעזר במומחים בתחום הרפואה שכן מהווים הם מבחינתו אינדיקציה למהות אותו טיפול שרופא סביר מקביל היה נוהג או הביא לתוצאות דומות או שונות בטיפולים דומים ככל שנעשו בעבר.

הולדה בעוולה מפרשת זייצוב להלכת המר פרשת זייצוב נידונה בהרכב חמישה שופטים בבית המשפט העליון ונסובה סביב תביעה של הורים לדון בהכרה של הולדה בעוולה, כלומר ילד שנולד עם מום שלא אובחן, אילו היה מאובחן במועד יכלו ההורים נוקטים בהפלה ולמעשה יכל כי הוולד לא היה מגיח לאוויר העולם, אך התביעה התפצלה בנושא ראשי הנזק ודרשה פיצוי בגין הולדה בעוולה עבור ההורים ואף עבור הילד עצמו, בעניין הפיצוי שדרשו ההורים הייתה תמימות דעים בין השופטים שמוטב לפצותם אך לא כך היה בשאלת קיומה של הוולד שנולד שכן אילולא ההתרשלות לא היה כלל נולד, בדעת רוב שופטים הכריעה בית המשפט כי תביעה תכיר בעוולת הילוד אך הדעות נחלקו בעניין הנימוק להחלטתם. בהלכת המר הובא לפתחו של בית המשפט מקרה דומה לפיו ילד נולד עם מום קשה המלווה השפעות פיזיות קשות בעוד שבדיקות מקדימות והתנהגות זהירה של הרופאים יכלה להתריע ולהווה שיקול חזק מצד ההורים להפסקת ההיריון ומניעת הגחתו של וולד בעל מום קשה לאוויר העולם. בהרכב של שבעה שופטים הוכרע כי יש לפצות ההורים בגין הולדה בעוולה אך לא כך נקבע בתביעת היילוד שכן השופטים דבקו בקדושת החיים והכריעו כי לא ניתן לקבוע עבור הילוד כי מותו טוב מחייו.


סיבות אפשריות לרשלנות רפואית בלידה

• אי ביצוע ניתוח קיסרי במועד

• התעלמות ממצוקה עוברית

• פיענוח שגוי של בדיקת האולטרסאונד

• אי הפניה לבדיקות אבחנתיות

• כליאת כתפיים

• כריכת חבל הטבור סביב צוואר העובר

• התרשלות בביצוע לידה מכשירנית


נזק אפשרי בילוד כתוצאה מרשלנות רפואית בלידה

• תסמונת דאון

• פיגור שכלי

• שיתוק מוחין

• שיתוק פיזי חלקי או מלא

• זיהומים


השלכות אפשריות ביולדת

רשלנות רפואית ביולדת עלולה לגרום לנזקי גוף שונים בגופה של היולדת כגון פגיעה באיברי המין והרבייה, באגן הירכיים בשלפוחית השתן, נזק ללב, פגיעה בתפקוד הכליות, בעיות גב זיהום ועוד. סיבוכים שונים במהלך לידה עלולים לגרום לכריתת הרחם, לגרום שיתוק ובמקרים קיצונים לידה עלול להסתיים במות היולדת.

פסיקה

• ע"א 429/82 מדינת ישראל נ" סוהן

• ע"א 915/91 מדינת ישראל נ" לוי

• ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ" גורדון

• ע"א 9656/03 עזבון המנוחה ברטה מרציאנו

• ע"א 145/80 ועקנין נ" המועצה המקומית בית שמש

• ע"א 335/80 בריגה נ" מוסטפה

• דנ"א 1833/91 קוהרי נ" מדינת ישראל

• ע"א 320/87 גנזך נ" אריה חב" לביטוח בע"מ

• ת"א 25708/05 מאירי אביבי נ" שירותי בריאות כללית

• ת"א 1160/03 קפלן חואנה נ" קופת חולים כללית

• ע"א 612/78 סמית נעים פאר נ" ד"ר קופר ואח"

• ע"א 316/75 שור נ" מדינת ישראל

• ע"א 518/82 זייצוב נ" כץ

• ע"א 4960/04 סידי נ" קופת חולים כללית

• ע"א 1326/07 ליאור המר נ" פרופ" עמית ואח"


מקורות נוספים

• חוק זכויות החולה

• פקודת הנזיקין (נוסח חדש)



רשלנות רפואית בלידה

המדריך המקיף לנפגעי תאונות עבודה

תאונת עבודה: החוק מגדיר תאונת עבודה כפגיעה שקרתה במהלך העבודה, בדרך לעבודה או בסיום העבודה ובדרך הביתה, בהתאם לסעיף 79 לפקודת ביטוח לאומי החוק מגדיר את תאונת העבודה בפרט שקרתה בתוך שעות העבודה או עקב עבודתו וככל שתאונת הותירה נזק לנפגע ובין אם הנפגע החסיר ימי עבודה, אפשר להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. לעניין הרחבת החבות הוכר בפסיקה מקרים נוספים לפיהם הוכרו כתאונת עבודה לדוג" אישה אשר סיימה את עבודה ובדרכה לבייתה קפצה לאסוף את ילדה מהגן ונפגעה בתאונת דרכים אשר הוכרה לעניין זה כתאונת עבודה.

מחלת מקצוע: בדומה לתאונת עבודה שהתרחשה פיזית כ עורך דין תאונות עבודה נחשפתי לרשימה ארוכה (אך סגורה) של מחלות שחוק ביטוח לאומי הגדירם כמיטרדים כגון: חומרים מסוכנים, תנאי רעש ועוד. עובדים אשר נחשפו למיטרדים תחלואים אלו במקרים רבים הוכרו כנפגעי עבודה. בישראל בתי המשפט מודעים לעובדה כי יכול שיוצר מצב לפיו רשימת התחלואות והמטרדים הסגורה שנקבעה בתקנות ביטוח לאומי איננה מחסה את כל אפשרויות הפגיעה על כן, בתי המשפט בפסיקתם הרחיבו את היתכנות הפגיעה למחוזות נוספים כגון מיקרו טראומה.

מיקרו טראומה: מדובר בפיתוח של בית הדין לעבודה שכן חוק ביטוח לאומי לא הכיר בנפגעים מסוימים שכן תאונת עבודה או מחלת מקצוע הן סגורות בהגדרתם ובפועל נותרו על הגדר נפגעי עבודה שיש צורך לדאוג לזכויותיהם. בית הדין יצק הגדרה למיקרו טראומה אשר אותה נפרט:

פגיעות זעירות להבדיל מתאונת עבודה שהיא אירוע בודד שלעיתים גורם נזק רב, כאו מדובר בפגיעות זעירות לדוגמא תסמונת התעלה הקרפלית הפוגעת בעצב ידה של קלדנית אך הנזק נהפך מטריד רק לאחר שנים רבות של קלדנות.

חוזרות על עצמם מאחר והפגיעות הפיזיות הן קלות ואינן מורגשות מאירוע בודד כמו הדוגמא על הקלדנית ותסמונת התעלה הקרפלית או להבדיל אנשים אשר הועסקו בניקיון ובמשך שנים סחטו סמרטוטים עד אשר התגבש אצלם נזק עצבי.

נזק ממשי, יש צורך בהוכחת היווצרות נזק ממשי אצל הנפגעים על מנת שתעמוד הזכות לפיצוי.

קשר סיבתי אדם שנפגע כתוצאה מפגיעות חוזרות ונשנות מחויב להוכיח את הקשר הסיבתי בין הפגיעות החוזרות לבין הנזק שהתגבש, הנושא אינו פשוט כלל שכן יכול להיווצר מצב לפיו אותה קלדנית אשר הקלידה שנים וכתוצאה מכך סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית נפלה על היד ונפגעה על כן, תתקשה להוכיח כי תסמונת התעלה הקרפלית התעוררה דווקא מהקלדנות ולא מהנפילה על היד על כן, יש להיוועץ בעזרת עורך דין תאונות עבודה.

נפגעת בעבודה? נהלן פעולות העשויות להקל עליך בהמשך ההליך

1. תעד את פרטי התאונה, כיצד היא קרתה, היכן היו מכשולים אשר גרמו לה, איזה עמיתים או אנשים היו עדים לתאונה? העניין חשוב ביותר שכן אותם עדים יכולים לעזור לך בשאלת החבות, כלומר לקשר את האשם לתאונה במקום העבודה.


2. חשוב לגשת לטיפול רפואי מיד ללא דיחוי, לא אחת נפגעים המחפשים להיוועץ עם עורך דין תאונות עבודה ופונים למשרדי מתוודעים בפני כי ניגשו לקבל טיפול רפואי רק כעבור מספר ימים, מקרים מאין אלו מקשים ומסבכים את ההליך המשפטי שכן מקום העבודה יכול לדרוש בשאלה מדוע הנפגע לא ניגש מיד לטיפול ואף לעלות השערה לפיה הנפגע נפגע במועד מאוחר יותר ולא בעבודה.


3. נפגע אשר נגש למרכז הרפואי נתקל לא פעם במערכת בירוקרטית המלווה בחסמים, לא תמיד הרופא המטפל דואג להוציא לנפגע העתק דוח סיכום ביקור במרפאה ובמקרים רבים אחרים נפגע אכן מפרט בפני הרופא את הפגיעות מהם הוא סובל אך הרופא מתעד את חלקם בלבד. חשוב לדעת כי תלונות שלא תועדו על ידי הרופא מקשות את הוכחתם בשלבים מאוחרים של התביעה.

4. תיעוד החומר והפרוצדורה הרפואית, לצורך הוכחת נזק גוף יש צורך במסמכים רפואים על כן, יש לאסוף את כל המסמכים, סיכום ביקור אצל רופא משפחה, אורטופד, הפניות לצילומים, תוצאות צילומים, קבלות וכל מסמך רלוונטי אחר אשר ביום מן הימים יצורפו לכתבי הטענות של התביעה.


5. טופס בל 250 הוא טופס אשר אלינו למסור לידי המעסיק בו הוא יפרט את נסיבות הפציעה ויחתום עליו.


6. במידה ומדובר בתאונת דרכים שנעשתה תוך כדי עבודה אזי מדובר בתאונת עבודה, בכל מקרה יש צורך לגשת לתחנת משטרה להצהיר על תאונת העבודה ולדרוש העתק של דוח המשטרה כפי שהודפס. חשוב לעבור לוודא שהפרטים מולאו בו בצורה מדויקת.


7. פגיעות רבות אינן מתגלות ביום אירוע התאונה שכן חלקן לא נראות לעין (פנימיות) ושנית הן ניתנות לגילוי על ידי צילומים מורכבים ויקרים אשר אינן ניתנים תכף ומיד בשל עלותם הגבוהה, זמינות המכשירים ודחיפות הפציעה לדוגמא, צילום הדמיה .C.T על כן, מומלץ לגשת לרופא בשנית ככל שנרגיש כאבים והגבלות שלא נרפאות עם הזמן.


8. יש למסור את הטופס החתום על ידי המעסיק ב.ל 250 לרופא המטפל כדי שזה יוציא תעודה הנקראת תעודה רפואית לנפגע בעבודה תעודה תהווה חלק מהמסמכים שיוגשו לאחר מכל כתביעת נפגע עבודה למוסד לביטוח לאומי.


9. לוח זמנים! חשוב לדעת כי לתביעות בנושאי נפגעי עבודה יש תוקף והוא שנה! כל הגשה מאוחר יותר עלולה להוביל להפחתה בתשלום שישלם המוסד לביטוח לאומי על כן יש להיות ערני למועדים.


10. תחום תאונות עבודה איננו פשוט, אנשים רבים המגיעים למשרדי סבורים כי עצם נפילתם או פציעתם בעבודה מסבה להם אוטומטית פיצוי אך לא כך הדבר, שאלת החבות היא קריטית מאחר וללא הוכחת אשם אין המעסיק יישא בפיצוי על כן מומלץ לפנות בעניין ל עורך דין תאונות עבודה המתמחה בנזקי גוף.



המדריך המקיף לנפגעי תאונות עבודה