יום שני, 30 ביוני 2014

רשלנות רפואית בניתוח

ברפואה הקונבנציונלית התערבות ניתוחית הפכה חלק שבשגרה ונועדה למטרות שונות ומגוונות פשוטות  ומורכבות ויכול שמטרתה היא אסתטית, הסרת נקודת חן מציקה או מצילת חיים כגון ניתוח מעקפים בשל אירוע לבבי, אך בכל ניתוח באשר הוא נעשה בגופנו אנו יוצאים מנקודת הנחה כי אנו מפקידים עצמנו בידיו של רופא מיומן ומקצועי שיבצע ניתוח באחראיות וללא כל דופי מבלי שיסתבך ומבלי שיותיר בנו נזקים, האומנם?


משרד עורכי דין רועי סגל בעל ניסיון מוכח בניהול תביעות שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך ניתוח, לקבלת ייעוץ פנה טלפונית לצורך בחינת כדאיות הגשת התביעה ללא עלות חייג


050-4388258


בדיון נוסף שהתקיים בבית המשפט בעניינה של קטינה דן בית המשפט במקרה לפיו קטינה בת 5 אשר הגיעה לטיפול שיגרתי אצל רופא שיניים ובמהלכו הוזרק לה חומר הרדמה כמקובל בטיפולים מסוג זה אך להבדיל, מתן הזריקה הובילה לתוצאות קשות ביותר כאשר החומר המרדים חדר למוח של הקטינה ועיכב את זרם הדם המועבר למוח. בפועל נגרם לקטינה נזק גופני רב שכלל שיתוק חמור בגפיים.  השאלה שנדרשה היא האם פעל הרופא בסטנדרט המקובל ובהתאם למבחן הרופא  הסביר. בדיון נוסף שערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע הכריעו השופטים ברוב קולות כי אכן התרשל הרופא בהזרקת חומר ההרדמה שכן, עשה שימוש במזרק רגיל בניגוד להוראות היצרן שהורו על שימוש במזרק שואב שעיקר יתרונותיו הם לאבחן האם המחט חדרה לעורק ובכך למנוע את המשך הזריקה שכן חומר ההרדמה המגיע למחזור הדם יכול להוביל להשלכות רפואיות קשות ופגיעה במטופל. במקרה המדובר השתמש הרופא במזרק רגיל שאינו מאפשר לאבחן אם המחט חדרה למחזור הדם ובפועל הזריק החומר המרדים ישירות לווריד ובכך פגע בקטינה והסב לה נזקים גופנים רבים.


אפשרויות לרשלנות רפואית בניתוח – הסכמה מדעת


בהתאם לחוק זכויות החולה והפסיקה בנושא רשלנות רפואית נקבע כי טיפול רפואי באשר הוא מחויב בהסכמה מדעת של המטופל כלומר, על הרופא לידע את המטופל באשר לביצוע ההליך הרפואי שניתן לו, הצעת חלופות רפואיות והסבר על ההשלכות, סיכונים והסיבוכים האפשריים ככל שקיימים וזאת בשפתו של המטופל ובהנחה שהמטופל הבין ובפרק זמן סביר שיאפשר למטופל לקבל החלטה מושכלת וככל שבוצע במטופל הליך ניתוחי מבלי שייתן לכך הסכמתו או שהבין ההשלכות הרפואיות הרי שישנה אפשרות כי קיימת רשלנות רפואית.


מבחן הרופא הסביר במהלך ניתוח


בהתאם לחוק זכויות החולה והפסיקה נקבע כי על רופא לבחון היטב את עברו הרפואי של המטופל, לבחון את גורמי הסיכון האפשריים לדוגמה סמים, עישון, אלכוהול, היסטוריה רפואית של מחלות קודמות, היסטוריה רפואית של מחלות במשפחה וזאת כדי להתאים הטיפול ברמה פרטנית לצרכי המטופל, על רופא סביר להיות מעודכן בחידושים טכנולוגים הקיימים בתחומו, במידה וחולה הגיע מתחום שאינו מצוי במומחיותו עליו להתייעץ עם מומחה אחר הבקיא בתחום הספציפי או להעביר החולה לטיפולו של אותו מומחה ברפואה, על רופא גם מוטלת החובה למלא את הרשומה הרפואית כנדרש ולתעד הטיפול הרפואי הניתן למטופל לאורך כל שלביו, כל חריגה מנורמה זו אשר הובילה לנזק רפואי אצל המטופל יכולה להיכנס לתחום הרשלנות הרפואית.



רשלנות רפואית בניתוח

יום חמישי, 26 ביוני 2014

רשלנות רפואית באבחון התקף לב (קרדיולוגיה)

 בעיות לב (התקפי לב) הם מגורמי התחלואה הגבוהים ביותר בעולם המערבי ובעולם כולו, עם התפתחות ענף הקרדיולוגיה ניתן היום במקרים רבים לאבחן בעיות (אירוע) לב כבר בשלבים מוקדמים אשר יובילו לטיפול יעיל בחולה ובכך יגדילו את סיכוייו של החולה לשרוד. ניסיון עבר מלמד כי אבחון נכון של אירוע לב מסוג אוטם לבבי או התקף לב שאובחנו וטופלו בהצלחה האריכו באחוזים ניכרים את חייו של החולה לעומת מקרים דומים שאירוע לב שלא אובחן והסתיים בנזק בלתי הפיך ואף במוות המטופל.


משרד עורכי דין רועי סגל מייצג נפגעים שנפגעו עקב רשלנות רפואית, לקבלת ייעוץ פנה טלפונית לצורך בחינם כדאיות הגשת התביעה ללא עלות


טל" 050:4388258


לחץ בבית החזה, נימול בגפים ודקירות בצדו של הגוף יכולים להוות סימנים מוקדמים לאירוע לבבי. כאשר אדם פונה לגורם ברפואה בליווי תסמינים מסוג אלו, כשעודנו סבל מעבר לבבי, הוא נמצא בקבוצת סיכון, דוגמאות לקבוצות סיכון נוספות הן עישון כרוני, בעיות שתייה, עצבים, קבוצת גיל ועוד, הגורם המטפל שאליו ניגש המתלונן באשר הוא חייב לשלול את האופציה של אירוע לבבי כאשר החלטות מהירות ובדיקות מתאימות במקרים רבים הן אלו שמצילות חיים.  בית משפט המחוזי בתל אביב דן לאחרונה במקרה של פלוני נגד קופת חולים שתביעה הוגשה בידי בני משפחתו ובמהלכה נסוב המקרה סביב חולה מעשן (כרוני) שניגש לרופא המטפל עם זעה קרה, לחץ דם גבוה ולחץ בחזה אך למרות כל תמרורי האזהרה, הרופא המטפל יעץ למטופל לקחת מספר ימי מנוחה ושוחרר לביתו. כעבור שעות ספורות הובהל החולה למחלקה הדחופה באחד מבתי החולים שם אובחן כי עבר התקף לב והנזק שנותר הפך בלתי הפיך, כמובן שאבחון רשלני של רופא קופת החולים הוביל במישרין לנזק בלתי הפיך למטופל.


כיום שמטופל פונה לקופת החולים /בית החולים ישנם בדיקות שעלותן נמוכה ויכולות להתבצע אפילו בידי אחות לדוגמת א.ק.ג והפניה לקרדיולוג כאשר נדלקים תמרורי האזהרה שהוצגו קודם לכן אי ביצוע הבדיקה או היעדר פיענוח מתאים יכול ומדובר ברשלנות רפואית.


מקרים של רשלנות רפואית בקרדיולוגיה שהוכרו בפסיקה בעבר נגעו בין היתר במצבים אלו:


  • רשלנות רפואית בתיעוד רשומה הרפואית, בכל הליך רפואי מחויב הרופא המטפל  לתעד ברישום את הטיפול לאורך אורכו כדי לאפשר מעקב אחר הטיפול הרפואי של הרופא עצמו ושל רופאים אחרים היכולים לבוא בנעליו מעת לעת.

  • סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל.

  • רשלנות בהפניית מטופל לטיפול מתאים/ עיכוב בהפניית המטופל.

  • רשלנות רפואית אי גביית אנמנזה באבחון גורמי סיכון אצל המטופל כגון היסטוריה, עישון, שתייה השמנת יתר בעיית יתר כולסטרול בדם ועוד".

  • רשלנות בקריאת תוצאות הבדיקות כאשר מתבצע א.ק.ג, צילומי   MRIבדיקת אנזימים ועוד.

  • חוסר התייחסות / אי התייחסות מתאימה לתלונות של המטופל

  • רשלנות בביצוע/ כשל מהלך מתן הטיפול הרפואי עצמו.



רשלנות רפואית באבחון התקף לב (קרדיולוגיה)