יום שבת, 16 באוגוסט 2014

המדריך המקיף לנפגעי תאונות עבודה

תאונת עבודה: החוק מגדיר תאונת עבודה כפגיעה שקרתה במהלך העבודה, בדרך לעבודה או בסיום העבודה ובדרך הביתה, בהתאם לסעיף 79 לפקודת ביטוח לאומי החוק מגדיר את תאונת העבודה בפרט שקרתה בתוך שעות העבודה או עקב עבודתו וככל שתאונת הותירה נזק לנפגע ובין אם הנפגע החסיר ימי עבודה, אפשר להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. לעניין הרחבת החבות הוכר בפסיקה מקרים נוספים לפיהם הוכרו כתאונת עבודה לדוג" אישה אשר סיימה את עבודה ובדרכה לבייתה קפצה לאסוף את ילדה מהגן ונפגעה בתאונת דרכים אשר הוכרה לעניין זה כתאונת עבודה.

מחלת מקצוע: בדומה לתאונת עבודה שהתרחשה פיזית כ עורך דין תאונות עבודה נחשפתי לרשימה ארוכה (אך סגורה) של מחלות שחוק ביטוח לאומי הגדירם כמיטרדים כגון: חומרים מסוכנים, תנאי רעש ועוד. עובדים אשר נחשפו למיטרדים תחלואים אלו במקרים רבים הוכרו כנפגעי עבודה. בישראל בתי המשפט מודעים לעובדה כי יכול שיוצר מצב לפיו רשימת התחלואות והמטרדים הסגורה שנקבעה בתקנות ביטוח לאומי איננה מחסה את כל אפשרויות הפגיעה על כן, בתי המשפט בפסיקתם הרחיבו את היתכנות הפגיעה למחוזות נוספים כגון מיקרו טראומה.

מיקרו טראומה: מדובר בפיתוח של בית הדין לעבודה שכן חוק ביטוח לאומי לא הכיר בנפגעים מסוימים שכן תאונת עבודה או מחלת מקצוע הן סגורות בהגדרתם ובפועל נותרו על הגדר נפגעי עבודה שיש צורך לדאוג לזכויותיהם. בית הדין יצק הגדרה למיקרו טראומה אשר אותה נפרט:

פגיעות זעירות להבדיל מתאונת עבודה שהיא אירוע בודד שלעיתים גורם נזק רב, כאו מדובר בפגיעות זעירות לדוגמא תסמונת התעלה הקרפלית הפוגעת בעצב ידה של קלדנית אך הנזק נהפך מטריד רק לאחר שנים רבות של קלדנות.

חוזרות על עצמם מאחר והפגיעות הפיזיות הן קלות ואינן מורגשות מאירוע בודד כמו הדוגמא על הקלדנית ותסמונת התעלה הקרפלית או להבדיל אנשים אשר הועסקו בניקיון ובמשך שנים סחטו סמרטוטים עד אשר התגבש אצלם נזק עצבי.

נזק ממשי, יש צורך בהוכחת היווצרות נזק ממשי אצל הנפגעים על מנת שתעמוד הזכות לפיצוי.

קשר סיבתי אדם שנפגע כתוצאה מפגיעות חוזרות ונשנות מחויב להוכיח את הקשר הסיבתי בין הפגיעות החוזרות לבין הנזק שהתגבש, הנושא אינו פשוט כלל שכן יכול להיווצר מצב לפיו אותה קלדנית אשר הקלידה שנים וכתוצאה מכך סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית נפלה על היד ונפגעה על כן, תתקשה להוכיח כי תסמונת התעלה הקרפלית התעוררה דווקא מהקלדנות ולא מהנפילה על היד על כן, יש להיוועץ בעזרת עורך דין תאונות עבודה.

נפגעת בעבודה? נהלן פעולות העשויות להקל עליך בהמשך ההליך

1. תעד את פרטי התאונה, כיצד היא קרתה, היכן היו מכשולים אשר גרמו לה, איזה עמיתים או אנשים היו עדים לתאונה? העניין חשוב ביותר שכן אותם עדים יכולים לעזור לך בשאלת החבות, כלומר לקשר את האשם לתאונה במקום העבודה.


2. חשוב לגשת לטיפול רפואי מיד ללא דיחוי, לא אחת נפגעים המחפשים להיוועץ עם עורך דין תאונות עבודה ופונים למשרדי מתוודעים בפני כי ניגשו לקבל טיפול רפואי רק כעבור מספר ימים, מקרים מאין אלו מקשים ומסבכים את ההליך המשפטי שכן מקום העבודה יכול לדרוש בשאלה מדוע הנפגע לא ניגש מיד לטיפול ואף לעלות השערה לפיה הנפגע נפגע במועד מאוחר יותר ולא בעבודה.


3. נפגע אשר נגש למרכז הרפואי נתקל לא פעם במערכת בירוקרטית המלווה בחסמים, לא תמיד הרופא המטפל דואג להוציא לנפגע העתק דוח סיכום ביקור במרפאה ובמקרים רבים אחרים נפגע אכן מפרט בפני הרופא את הפגיעות מהם הוא סובל אך הרופא מתעד את חלקם בלבד. חשוב לדעת כי תלונות שלא תועדו על ידי הרופא מקשות את הוכחתם בשלבים מאוחרים של התביעה.

4. תיעוד החומר והפרוצדורה הרפואית, לצורך הוכחת נזק גוף יש צורך במסמכים רפואים על כן, יש לאסוף את כל המסמכים, סיכום ביקור אצל רופא משפחה, אורטופד, הפניות לצילומים, תוצאות צילומים, קבלות וכל מסמך רלוונטי אחר אשר ביום מן הימים יצורפו לכתבי הטענות של התביעה.


5. טופס בל 250 הוא טופס אשר אלינו למסור לידי המעסיק בו הוא יפרט את נסיבות הפציעה ויחתום עליו.


6. במידה ומדובר בתאונת דרכים שנעשתה תוך כדי עבודה אזי מדובר בתאונת עבודה, בכל מקרה יש צורך לגשת לתחנת משטרה להצהיר על תאונת העבודה ולדרוש העתק של דוח המשטרה כפי שהודפס. חשוב לעבור לוודא שהפרטים מולאו בו בצורה מדויקת.


7. פגיעות רבות אינן מתגלות ביום אירוע התאונה שכן חלקן לא נראות לעין (פנימיות) ושנית הן ניתנות לגילוי על ידי צילומים מורכבים ויקרים אשר אינן ניתנים תכף ומיד בשל עלותם הגבוהה, זמינות המכשירים ודחיפות הפציעה לדוגמא, צילום הדמיה .C.T על כן, מומלץ לגשת לרופא בשנית ככל שנרגיש כאבים והגבלות שלא נרפאות עם הזמן.


8. יש למסור את הטופס החתום על ידי המעסיק ב.ל 250 לרופא המטפל כדי שזה יוציא תעודה הנקראת תעודה רפואית לנפגע בעבודה תעודה תהווה חלק מהמסמכים שיוגשו לאחר מכל כתביעת נפגע עבודה למוסד לביטוח לאומי.


9. לוח זמנים! חשוב לדעת כי לתביעות בנושאי נפגעי עבודה יש תוקף והוא שנה! כל הגשה מאוחר יותר עלולה להוביל להפחתה בתשלום שישלם המוסד לביטוח לאומי על כן יש להיות ערני למועדים.


10. תחום תאונות עבודה איננו פשוט, אנשים רבים המגיעים למשרדי סבורים כי עצם נפילתם או פציעתם בעבודה מסבה להם אוטומטית פיצוי אך לא כך הדבר, שאלת החבות היא קריטית מאחר וללא הוכחת אשם אין המעסיק יישא בפיצוי על כן מומלץ לפנות בעניין ל עורך דין תאונות עבודה המתמחה בנזקי גוף.



המדריך המקיף לנפגעי תאונות עבודה

דרכי פעולה ומונחים בסיסים בתחום תאונות דרכים

בישראל מידי שנה נפגעים מעל 100,000 איש כתוצאה מתאונות דרכים, חלקם נפגעים בצורה קלה וחוזרים במהרה לשגרת חייהם וחלקם יסבלו מחבלות שונות המלוות בפגיעה תפקודית ובמקרים לא מעטים אף יסתיימו בצורה טראגית. במאמר זה אנסה לסקור עבור האזרח שאינו בקיא או מגיע מרקע משפטי מושגים בסיסים בתחום הפלת"ד (פיצויים לנפגעי תאונות דרכים) וכיצד יש להתנהל מול עורך דין תאונות דרכים המייצג נפגעים מול חברות הביטוח.

1. חוק הפלת"ד הוא חוק סוציאלי המותאם בדרכים רבות בעיקר להגן על האזרח, חלק ממטרותיו היא הרחבת החבות בעניין הנפגעים שכן ביטוח חובה כשמו כן הוא על כן, אין עניין של אשם או לא אשם בתאונה, ככל שקיימים נפגעים (למעט חריגים) חלה החובה מצד חברת הביטוח המבטחת לפצות הנפגע.


2. בישראל קיים חוק מיוחד העוסק בנושאי תאונות דרכים ושמו הוא פלת"ד חשוב לדעת כי תביעות בנושא נפגעי גוף בתאונות דרכים צריכות להיות מוגשות בהתאם לפקודה זו בלבד על כן, פקודת הנזיקין במקרה זה למעט חריגים איננה רלוונטית, אגב בשפה המשפטית לפיה ניתן לתבוע נזק גוף רק לפי הפקודה לנפגעי תאונות דרכים נקראת ייחוד עילה.


3. קרנית , מדובר בקרן ממשלתית (תאגיד) ומטרה לפצות נפגעי תאונות דרכים כאשר אין את מי לתבוע, לדוגמא כאשר אדם נפגע בתאונה מסוג פגע וברח, במקרים בהם נהג אדם ללא רישיון, כאשר הרכב לא בוטח בהתאם לחוק או שמטרת הנסיעה לא הייתה בהתאם לתנאי הפוליסה ועוד.


4. מומחים רפואיים, להבדיל ממקרים של פגיעות גוף רגילות בנזיקין שלפיהם על הצדדים להגיש חוות דעת מטעמם כדי להוכיח את חומרת/קלות הפגיעה, בהתאם לפקודת הפלת"ד התקנות שהותקנו לצורך עניין זה קובעות כי בית המשפט רשאי למנות מומחים ברפואה כל עוד קיימת ראשית ראיה וזאת בהתאם למסמכים הרפואיים העומדים לפניו, ההיגיון שעומד מאחורי חוק זה בין היתר הוא לחסוך זמן יקר שכן במקום שהצדדים יביאו חוות דעת שונות של מומחה מטעמם ובית המשפט יצטרך להכריע בין חוות הדעת, תפקידו של המומחה ברפואה שממנה בית המשפט הוא למסור חוות דעת ניטרלית שאיננה משקפת צד כלשהוא מבין הצדדים אך מאחר ולצדדים אין יכולת להביא חוות דעת מטעמם עורכי דין מטעם הצדדים רשאים לחקור את המומחה בעניין חוות דעתו בחקירה נגדית וחקירה שכנגד.


5. פסילת מומחה ברפואה – כאשר עולה חשד אצל מי מהצדדים כי מינוי המומחה שברפואה אינו נטרלי רשאי הוא להגיש בקשה לפסילת המומחה שברפואה ולמינוי מומחה אחר תחתיו.


6. קביעת נכות – בהתאם לפקודת הפלת"ד המומחה שברפואה שימונה על ידי בית המשפט ימליץ על דרגת נכות ככל שיקבע לנפגע ועל דרכי השיקום של הנפגע אך ההחלטה אם לאמץ את חוות הדעת או לא מסורה לבית המשפט.


7. תשלום מקדמות לנפגע – פקודת הפלת"ד מאפשרת לנפגע אשר כתוצאה מהתאונה הפך מוגבל בתנועותיו, בכושרו הנפשי או בכל דרך אחרת ואינו יכול להתפרנס לקבל מקדמות תשלום אשר ינוקו מהפיצוי הכולל אך יעזרו בינתיים להתמודד כספית עם ההוצאות הכבדות שנכפו עליו כגון הוצאות עבור ציוד רפואי ניידות וכו".


8. תביעת תלויים – במקרים מורכבים לפיהם הנפגע בתאונת הדרכים אינו יכול לתבוע לדוגמא במקרה של פטירה החוק מאפשר לתלויים החוקיים בו (בת זוגו, ילדיו והוריו) לתבוע את הפיצויים המגיעים לו בהתאם לצו הירושה, את קצבת התלויים יבחן בית המשפט בהתאם ליכולת השתכרותו של הנפגע בתקופה לפני התאונה.


9. שכר טרחה שגובה עורך דין תאונות דרכים נקבע בהתאם לפקודת הפלת"ד מראש ואין לעורך הדין שיקול הדעת לסתות ממנו. להלן פירוט שכ"ט שקובעות התקנות: 8% כאשר התיק מסתיים בפשרה בין עורך דין תאונות הדרכים ובית חברת הביטוח. 11% כאשר תביעה כבר הוגשה לבית המשפט אך הסתיימה בפשרה וללא פסק דין. 13% כאשר הוגשה תביעה לבית המשפט ההליך נוהל וניתן פסק דין בעניינה.


10. בדוח שפרסם מרכז המחקר של הכנסת עולה כי מעל 90% מתאונות הדרכים נגרמות על ידי הגורם האנושי לפיכך אין מנוס אלא נהיגה בטוחה, הימנעות משימוש במכשירים ניידים בזמן נסיעה, עצירות להתרעננות וכדומה ובכל מקרה לפיו נקלעתם לתאונת דרכים מומלץ לפנות לעורך דין תאונות דרכים.


 



דרכי פעולה ומונחים בסיסים בתחום תאונות דרכים

יום שלישי, 29 ביולי 2014

ביטוח חיים ושיטת המצליח של חברות הביטוח

באילו שיטות נוקטות חברות הביטוח כדי להימנע מתשלומים שמגיעים לנו כמבוטחים


רובנו מחזיקים בפוליסה של ביטוח חיים בצורה כזו או אחרת, בין אם מדובר בפוליסה שרכש עבורנו המעסיק ומנוהלת במקום העבודה ובין שרכשנו לעצמנו פוליסה פרטית, אחרים מבנינו מחזיקים בפוליסה שנקראת תאונות אישיות הכוללת בתוכה מרכיב פיצוי של ביטוח חיים ותלמידים מבוטחים במסגרת משרד החינוך עד גיל 18 בפוליסה הנקראת תאונות תלמידים הכוללת בתוכה פיצוי של ביטוח חיים לתלמיד וכוללת פיצוי עבור ימי אשפוז נכויות ומוות. מבוטחים רבים פנו למשרדי לאחר שנדהמו גלות כי חברות הביטוח לא טורחת לשלם את תגמולי הביטוח ומונעות פיצוי מהמבוטח או מהמוטבים במקרה של פגיעה כאשר העלאת טענות שונות ומעליבות כדי להצדיק את הדחיה.


בכתבה זו העמוד על סיבות הדחייה הנפוצות של חב" הביטוח


המבטח הפר חובת הגילוי:


פוליסות רבות (לא כולם) הקיימות בשוק מותנות במענה על מספר שאלות ומטרתם לתת לחברת הביטוח מידע באם לבטח את רוכש הפוליסה או לא ובאילו תנאים לבטחו, יכול להיווצר מצב לפיו אדם הרוכש לעצמו ביטוח הוא חולה קרדיולוגי (בעיות לב) חב" הביטוח תחליט לבטח את המבוטח אך בהתאם לכללי החרגה שתקבע מראש כלומר יכול שחברת הביטוח תעלה את המחיר של הפוליסה ויכול שתחריג  את הבעיה כלומר לא תשלם בעת מקרה לב נוסף ותציין זאת מראש בפני המבוטח.


לאחרונה הגיע למשרדי מקרה של לקוחה שנפגעה כתוצאה משבץ אך חב" הביטוח לא שילמה את הפיצוי שכן טענה כי המבוטחת הסתירה בעברה ניתוח להקטנת חזה, בנקודה זו חשוב להבהיר כי פעמים רבות חב" הביטוח מונעות את הפיצוי ומנסות את שיטת המצליח כאשר אין שום קשר בין סיבת הפגיעה/מוות של המבוטח לבין סיבת הדחייה.


החרגה של סעיף בפוליסה:


 כאשר חברת הביטוח דוחה מבוטח בשל החרגה והוא שילם את תשלומי הביטוח על פני תקופה מסוימת מונחת על כתפי חב" הביטוח נטל ההוכחה כי הביאה לידי המבוטח פרטים אודות ההחרגה ווידאה כי המבוטח יודע בקיומו של החרגה, לאורך השנים נוצרו לא מעט תקדימים לפיהם חב" ביטוח שנמנעו לשלם ללקוח או למוטבים פיצוי בשל החרגה מבלי שהחרגה זו תובא לידיעתו שולמו בסופו של יום את הפיצוי אודות פוליסת ביטוח חיים וביטוחים נוספים.


 ביטל את הפוליסה סמוך למותו:


 חוק חוזה הביטוח והמפקח על הביטוח סוגנן בצורה שנועדה להגן על הצד החלש (המבוטח) ולאפשר לעיתים ליהנות מהפיצוי כאשר הפוליסה בוטלה סמוך למוות המבוטח. כלומר, המחוקק דאג למנגנון המאפשר את ביטולה של הפוליסה רק אחרי 15 יום ממועד הודעת הביטול לחב" הביטוח על כן, יכול להיווצר מצב לפיו הביטוח בוטל אך עדיין עומד למבוטח או מוטביו הזכות למתן הפיצוי הכספי בעת מקרה ביטוח.


 לשיטת "מצליח" נחשפתי במהלך השנים באמצעות לקוחותיי כך גם לשלל סיבות יצירתיות של חב" ביטוח לדחות מבוטחים, חלקם כרובם נועדו לנסות להוריד את המבוטחים מהתביעה שכן רוב הציבור ללא עזרה מקצועית  אין כלים משפטים או יכולת להתמודד מול המחלקות המשפטיות של חברות הביטוח.


 


רועי סגל, עורך דין 050-4388258


www.roysegal.co.il



ביטוח חיים ושיטת המצליח של חברות הביטוח

יום שלישי, 8 ביולי 2014

פציעה ברחוב – נפילה במדרכה

 תאונה בהגדרתה הוא אירוע שלא ניתן לצפות, במקרים רבים מדובר במקרים מרגיזים כגון אבן משתלבת וחסרה במדרכה, מחסה ביוב שהוחזר ברשלנות ואינו מכסה את הפתח או לבנה שנפלה מקיר ישירות על המדרכה, כאשר אנו צועדים בשטח ציבורי אנו מצפים כי הרשות הממונה על האזור תפנה כל מכשול כדי שנוכל להסתובב בבטחה ומבלי להיתקל במכשולים מטרידים העלולים לגרום לנו נזק האומנם?


מקרה של פגיעה בצעיר נדונה בימים אלו בית המשפט השלום כנגד חברת החשמל, והרשות הציבורית ועניינה באדם שהתחשמל כתוצאה מנגיעה בכבל חשמל חשוף.


כתוצאה מהפגיעה נפגע הצעיר בין היתר במערכת העצבים ובגפיו ונזקק לטיפול שיקומי ארוך באחד מבתי החולים בארץ כשהוא נותר עם נכות קבועה המלווה בהגבלות גופניות רבות. כאשר בית המשפט יאלץ להכריע מה גובה הנזק ומי הם האחראים.


בשנים האחרונות חל שינוי באופן פסיקת בתי המשפט, ממצב שבו נטל האחראיות להוכיח כי אדם נפגע בתאונה כתוצאה מהתרשלות הרשות ציבורית עמד לחובת הציבור התהפך ונוצר מצב חדש לפיו על הרשות הציבורית עומדת החובה להוכיח כי אינה התרשלה נקודת הנחה זו יוצאת מנקודת הנחה לפיה הרשות הממונה על בטיחות הציבור בתחומה.


טיפים במקרה של נפילה ברחוב (פגיעה ברחוב)


מציאת עדים


הכלל המנחה בדיני נזיקין הוא המוציא מחברו עליו הראיה ובמקרה של פגיעה ברחוב (נפילה במדרכה וכו" ) הכוונה לאסוף כמה שיותר עדויות של אנשים שהיו נוכחים במקום התאונה והיו עדים למפגע, רצוי עדים שלא יהיו קשורים לתובע עצמו, נכון שלעיתים אדם מצליח להוכיח תביעה ללא שום עדים ועל סמך גרסתו בלבד אך לא נרצה להסתמך על כך בשעת הצורך אלא לבסס את עדותנו על עדים טובים ומהימנים שראו את הנפילה.


 צילום המפגע


הוכחת ההתרשלות, במקרים רבים כאשר נפגע מתקשר לעירייה כדי לדווח על מפגע בתחומה מגיע נציג הרשות הממונה ומתקן את המפגע לבל יתרחשו תאונות נוספות בשטחה ומלבד טענות העומדות לתובע אין עומדת כל הוכחה שהרשות התרשלה שכן המפגע "תוקן" על כן, מיד לאחר התאונה יש לצלם את המפגע מקרוב וגם מרחוק.


 מסמכים רפואיים


פציעה ברחוב / נפילה במדרכה הפיצוי ככל שמגיע לנפגע מסתמך על הנזק שנגרם על כן יש לאסוף את החומר הרפואי כגון שובר תשלום של מ.ד.א, טופס שחרור מהמיון, מסמכים מאורטופד, צילומים וכל חומר רפואי קיים שיכול להוכיח את הנזק בשלבים מאוחרים יותר בבית המשפט ולאחר הגשת התביעה. כמו כן יש לאסוף את כל הקבלות שכן ניתן לדרוש החזרים בגין הוצאות כתוצאה מפציעה ברחוב / נפילה במדרכה.


  לסיכום


פציעה ברחוב / נפילה במדרכה יכולה להשליך רבות על חיי הנפגע ובמיוחד כאשר היא מלווה בנזק גופני או נפשי אשר לעיתים מופיע מיד במהלך הפגיעה ולפעמים מורגש לאחר מס" ימים, על אף שרשות ציבורית מופקדת על הסרת המכשולים, בשטחה פעמים רבות פוסקים בתי המשפט דווקא לטובת הרשות או כנגד הנפגע שלא הצליח להוכיח בבית המשפט כי עשה ככל שביכולתו לעבור מעל המכשול ולא להיתקל בו על כן במקרה של פציעה ברחוב / נפילה במדרכה מומלץ לנפגע להתייעץ עם עורך דין לצורך מיצוי הפיצוי הכספי והזכויות המגיעות.



פציעה ברחוב – נפילה במדרכה

יום שני, 30 ביוני 2014

רשלנות רפואית בניתוח

ברפואה הקונבנציונלית התערבות ניתוחית הפכה חלק שבשגרה ונועדה למטרות שונות ומגוונות פשוטות  ומורכבות ויכול שמטרתה היא אסתטית, הסרת נקודת חן מציקה או מצילת חיים כגון ניתוח מעקפים בשל אירוע לבבי, אך בכל ניתוח באשר הוא נעשה בגופנו אנו יוצאים מנקודת הנחה כי אנו מפקידים עצמנו בידיו של רופא מיומן ומקצועי שיבצע ניתוח באחראיות וללא כל דופי מבלי שיסתבך ומבלי שיותיר בנו נזקים, האומנם?


משרד עורכי דין רועי סגל בעל ניסיון מוכח בניהול תביעות שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך ניתוח, לקבלת ייעוץ פנה טלפונית לצורך בחינת כדאיות הגשת התביעה ללא עלות חייג


050-4388258


בדיון נוסף שהתקיים בבית המשפט בעניינה של קטינה דן בית המשפט במקרה לפיו קטינה בת 5 אשר הגיעה לטיפול שיגרתי אצל רופא שיניים ובמהלכו הוזרק לה חומר הרדמה כמקובל בטיפולים מסוג זה אך להבדיל, מתן הזריקה הובילה לתוצאות קשות ביותר כאשר החומר המרדים חדר למוח של הקטינה ועיכב את זרם הדם המועבר למוח. בפועל נגרם לקטינה נזק גופני רב שכלל שיתוק חמור בגפיים.  השאלה שנדרשה היא האם פעל הרופא בסטנדרט המקובל ובהתאם למבחן הרופא  הסביר. בדיון נוסף שערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע הכריעו השופטים ברוב קולות כי אכן התרשל הרופא בהזרקת חומר ההרדמה שכן, עשה שימוש במזרק רגיל בניגוד להוראות היצרן שהורו על שימוש במזרק שואב שעיקר יתרונותיו הם לאבחן האם המחט חדרה לעורק ובכך למנוע את המשך הזריקה שכן חומר ההרדמה המגיע למחזור הדם יכול להוביל להשלכות רפואיות קשות ופגיעה במטופל. במקרה המדובר השתמש הרופא במזרק רגיל שאינו מאפשר לאבחן אם המחט חדרה למחזור הדם ובפועל הזריק החומר המרדים ישירות לווריד ובכך פגע בקטינה והסב לה נזקים גופנים רבים.


אפשרויות לרשלנות רפואית בניתוח – הסכמה מדעת


בהתאם לחוק זכויות החולה והפסיקה בנושא רשלנות רפואית נקבע כי טיפול רפואי באשר הוא מחויב בהסכמה מדעת של המטופל כלומר, על הרופא לידע את המטופל באשר לביצוע ההליך הרפואי שניתן לו, הצעת חלופות רפואיות והסבר על ההשלכות, סיכונים והסיבוכים האפשריים ככל שקיימים וזאת בשפתו של המטופל ובהנחה שהמטופל הבין ובפרק זמן סביר שיאפשר למטופל לקבל החלטה מושכלת וככל שבוצע במטופל הליך ניתוחי מבלי שייתן לכך הסכמתו או שהבין ההשלכות הרפואיות הרי שישנה אפשרות כי קיימת רשלנות רפואית.


מבחן הרופא הסביר במהלך ניתוח


בהתאם לחוק זכויות החולה והפסיקה נקבע כי על רופא לבחון היטב את עברו הרפואי של המטופל, לבחון את גורמי הסיכון האפשריים לדוגמה סמים, עישון, אלכוהול, היסטוריה רפואית של מחלות קודמות, היסטוריה רפואית של מחלות במשפחה וזאת כדי להתאים הטיפול ברמה פרטנית לצרכי המטופל, על רופא סביר להיות מעודכן בחידושים טכנולוגים הקיימים בתחומו, במידה וחולה הגיע מתחום שאינו מצוי במומחיותו עליו להתייעץ עם מומחה אחר הבקיא בתחום הספציפי או להעביר החולה לטיפולו של אותו מומחה ברפואה, על רופא גם מוטלת החובה למלא את הרשומה הרפואית כנדרש ולתעד הטיפול הרפואי הניתן למטופל לאורך כל שלביו, כל חריגה מנורמה זו אשר הובילה לנזק רפואי אצל המטופל יכולה להיכנס לתחום הרשלנות הרפואית.



רשלנות רפואית בניתוח

יום חמישי, 26 ביוני 2014

רשלנות רפואית באבחון התקף לב (קרדיולוגיה)

 בעיות לב (התקפי לב) הם מגורמי התחלואה הגבוהים ביותר בעולם המערבי ובעולם כולו, עם התפתחות ענף הקרדיולוגיה ניתן היום במקרים רבים לאבחן בעיות (אירוע) לב כבר בשלבים מוקדמים אשר יובילו לטיפול יעיל בחולה ובכך יגדילו את סיכוייו של החולה לשרוד. ניסיון עבר מלמד כי אבחון נכון של אירוע לב מסוג אוטם לבבי או התקף לב שאובחנו וטופלו בהצלחה האריכו באחוזים ניכרים את חייו של החולה לעומת מקרים דומים שאירוע לב שלא אובחן והסתיים בנזק בלתי הפיך ואף במוות המטופל.


משרד עורכי דין רועי סגל מייצג נפגעים שנפגעו עקב רשלנות רפואית, לקבלת ייעוץ פנה טלפונית לצורך בחינם כדאיות הגשת התביעה ללא עלות


טל" 050:4388258


לחץ בבית החזה, נימול בגפים ודקירות בצדו של הגוף יכולים להוות סימנים מוקדמים לאירוע לבבי. כאשר אדם פונה לגורם ברפואה בליווי תסמינים מסוג אלו, כשעודנו סבל מעבר לבבי, הוא נמצא בקבוצת סיכון, דוגמאות לקבוצות סיכון נוספות הן עישון כרוני, בעיות שתייה, עצבים, קבוצת גיל ועוד, הגורם המטפל שאליו ניגש המתלונן באשר הוא חייב לשלול את האופציה של אירוע לבבי כאשר החלטות מהירות ובדיקות מתאימות במקרים רבים הן אלו שמצילות חיים.  בית משפט המחוזי בתל אביב דן לאחרונה במקרה של פלוני נגד קופת חולים שתביעה הוגשה בידי בני משפחתו ובמהלכה נסוב המקרה סביב חולה מעשן (כרוני) שניגש לרופא המטפל עם זעה קרה, לחץ דם גבוה ולחץ בחזה אך למרות כל תמרורי האזהרה, הרופא המטפל יעץ למטופל לקחת מספר ימי מנוחה ושוחרר לביתו. כעבור שעות ספורות הובהל החולה למחלקה הדחופה באחד מבתי החולים שם אובחן כי עבר התקף לב והנזק שנותר הפך בלתי הפיך, כמובן שאבחון רשלני של רופא קופת החולים הוביל במישרין לנזק בלתי הפיך למטופל.


כיום שמטופל פונה לקופת החולים /בית החולים ישנם בדיקות שעלותן נמוכה ויכולות להתבצע אפילו בידי אחות לדוגמת א.ק.ג והפניה לקרדיולוג כאשר נדלקים תמרורי האזהרה שהוצגו קודם לכן אי ביצוע הבדיקה או היעדר פיענוח מתאים יכול ומדובר ברשלנות רפואית.


מקרים של רשלנות רפואית בקרדיולוגיה שהוכרו בפסיקה בעבר נגעו בין היתר במצבים אלו:


  • רשלנות רפואית בתיעוד רשומה הרפואית, בכל הליך רפואי מחויב הרופא המטפל  לתעד ברישום את הטיפול לאורך אורכו כדי לאפשר מעקב אחר הטיפול הרפואי של הרופא עצמו ושל רופאים אחרים היכולים לבוא בנעליו מעת לעת.

  • סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל.

  • רשלנות בהפניית מטופל לטיפול מתאים/ עיכוב בהפניית המטופל.

  • רשלנות רפואית אי גביית אנמנזה באבחון גורמי סיכון אצל המטופל כגון היסטוריה, עישון, שתייה השמנת יתר בעיית יתר כולסטרול בדם ועוד".

  • רשלנות בקריאת תוצאות הבדיקות כאשר מתבצע א.ק.ג, צילומי   MRIבדיקת אנזימים ועוד.

  • חוסר התייחסות / אי התייחסות מתאימה לתלונות של המטופל

  • רשלנות בביצוע/ כשל מהלך מתן הטיפול הרפואי עצמו.



רשלנות רפואית באבחון התקף לב (קרדיולוגיה)